כיצד לנהל שיחה עם המנהל?

יש לך שיחה עם המנהל.ת שלך?
את.ה מחכה כבר הרבה זמן להעלות את הנושא ההוא שבוער בך?
איך תנהל.י שיחה בצורה אפקטיבית? ומהן הטעויות מהן כדאי להימנע?
א. טעות ראשונה היא להתחיל את הפגישה מהסוף. ובכך, אני מתכוונת להתחיל את הפגישה מה"בעייה" או הבקשה עצמה.
מה נכון לעשות?
לפתוח בכמה משפטים המייצרים אווירה מאפשרת וחיובית. לומר משהו חיובי על העבודה, על התפקיד, על המקום, על ההתנהלות וכדומה.
כל מה שהוא נכון ורלבנטי לתפקיד ולמקום העבודה שלך (הדגש הוא על אמירת דברים נכונים ואמיתיים).
להמשיך ולהוסיף אמירה חיובית הקשורה לעשייה של המנהל.ת שלך.
נקודת ההנחה (ומניסיון של אינספור שיחות וליווי מנהלים) היא שכל אדם ולא משנה מה גילו או דרגתו נהנה לשמוע דברים חיובים על העשייה שלו. לרוב, המנהל.ת לא שומעים זאת מהצוות שלהם.
תוכל.י לומר משהו חיובי לדוגמא: על האכפתיות, על ההשקעה, על הרצון הטוב, על קידום נושא מסויים, על הדאגה לגיבוש הצוות או כל דבר אחר רלוונטי. (גם כאן, הדגש הוא על אמירת דברים נכונים ורלבנטיים באמת).
אוקיי…האם כעת זה הזמן להעלות את הבקשה?
רגע…עדיין לא.
ההמשך יהיה ציון עובדות ודגשים הקשורים לתפקיד ולעשייה שלך: הישגים, נושאים שקידמת, פרוייקט חשוב שסיימת או עדיין בתהליך עבודה, מאמץ מיוחד שנעשה, שירותים נוספים שניתנים על ידך לאחרים וכל דבר אחר שנכון לגביך.
(את "לא נעים" יש לשים בצד. זו פגישה עסקית. את.ה עומד.ת לבקש משהו ולדרך בה המסר שלך מועבר יש חשיבות מכרעת בהשפעה ובהנעה לפעולה. את.ה בעצם משווק.ת את עצמך).
אל תצא.י מנקודת הנחה (השגויה) שברור לכולם מה בדיוק את.ה עושה וכולם מכירים בדיוק את הערך המוסף שלך…
גם אם כן (למרות שלרוב לא), הדברים צריכים להיאמר. בטח ובטח בפגישה מסוג זה.
אוקיי. האם כעת זה הזמן להעלות את הבקשה?
כן. לחלוטין. לך/לכי על זה. בהצלחה.
ב. טעות שנייה עוסקת בהצגת הבעיות ו/או הבקשות בלבד.
מה נכון לעשות?
להיערך לפגישה, לחשוב ולהביא איתך גם המלצות לפתרון, רעיונות לשינוי כפי שאת.ה רואה אותו, חלופות שהיית מעוניינ.ת בהם.
אני נתקלת לא פעם בסוגיה הזו אצל נועצים שלי:
"רוצה לבקש העלאה אבל לא יודע.ת בדיוק כמה לבקש או מה מקובל… "
"רוצה לשפר תנאים, אבל לא יודע.ת בדיוק מה כדאי לבקש"
"לא מוכן לעבוד יותר בצורה הזו…. משהו חייב להשתנות. לא יודע מה…"
הצגת הבעיה בלבד מעבירה את האחריות למציאת פתרונות למנהל.ת שלך.
אפשרות סבירה (ומאוד שכיחה) היא שיינתן פתרון שבכלל לא התכוונת אליו ואינך מעוניין/מעוניינת בו, או כזה שרחוק ממש ממה שחשבת עליו, או לא תואם את מה שקיווית.
ומה אז? תתחיל.י שיחה חדשה ותסבירו שוב את הכל?
או שלא יהיה נעים ותסכימ.י בלית ברירה למה שהוצע לך אבל לא תהיה/תהיי מרוצה?
במקרה כזה המצב מתסכל יותר כי מבחינת הארגון קיבלת מענה אך את.ה עדיין לא מרוצה. הפעם כבר ממש לא נעים לך לפתוח שוב את הנושא.
ג. לשרטט לעצמך מראש את "גבולות הגזרה" שלך- להבין בינך לבין עצמך מהן החלופות והפתרונות המקובלים עליך ומהן אלו שלא. מה עובר ומה הוא NO GO מבחינתך.
מהו הגבול העליון אותו אתה מבקש (ראו סעיף קודם) ומהו הגבול התחתון עימו תוכל.י לחיות בשלום.
מה יקרה אם תקבלו רק 50% מההעלאה שביקשת?
מה תחליט.י. אם תקבל.י תשובה שלילית לכל מה שביקשת?
מה אם יוצע לכם פתרון רק לבעיית בנושא X אך שני הנושאים האחרים יישארו כפי שהם וללא פתרון מבחינתך?
החשיבה על "גבולות הגזרה" מראש תעזור לכם להיערך עם תרחישים ותגובות אפשריות במקום.
היא גם תמזער למינימום את החרטה והחוכמה בדיעבד של מה היית יכול.ה לומר ולא אמרת.
וחשוב מכל, הבנה מראש מהם "גבולות הגזרה" תהפוך את השיחה ממוקדת ואפקטיבית עבורך.

שתפו מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email

מאמרים נוספים
שאולי יעניינו אותך

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email